<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"כ ח"א</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם משום גזל מפני דרכי שלום ולפי' אם עבר וגזל אינו יוצא בדיינין גטין קדושין. אבדה שאין לה שוה פרוטה אינו חייב ליטפל בה ואם הוזלה וחזרה והוקרה חייב ליטפל בה מציעא. כהן והאבידה בבית הקברות או זקן או חכם ואינה לפי כבודו ליטלה או אבדה שלו מרוב' משל חבירו פטו' להחזירה ואם רוצה לעשות לפנים משורת הדין עושה ופורע' מממונו ואם הכישה במקל או הרי' בה קול חייב להחזיר שמא יקח דרכים אחרים ויאבד בעבור הרמת קולו והכשתו ואם דרכו להחזיר בשדה ואין דרכו להחזיר בעיר חייב להחזיר לדעת רב אלפס והרא"ש כתב כי משום ספק אין לזקן לזלזל בכבודו משום כבוד תורתו שהתורה פטרה זקן ואינה לפי כבודו והר"מ במז"ל כת' היה דרכו להחזיר כלים כאלו בשדה ואין דרכו להחזירם בעיר ומצאם בעיר אינו חייב להחזיר מצאם בשדה חייב להחזיר עד שיגיעו לרשות הבעלים ואף על פי שנכנס עמהם בעיר ואין דרכו בכך מציעא. כל שבשלו מחזי' בשל חבירו מחזיר כלומר שדרכו כך להחזיר בשלו כמו כן מחזיר בשל חבירו ואם היה מוחל על כבודו אפילו היו שלו כך בשל חבירו אינו חייב להחזיר באבדה מציעא. אי זו היא אבדה שיכיר אדם שהוא אבדה שמחוייב להטפל בה להשיבה כגון חמור רועה בדרך ואפילו כמה ימים ביום אין זו אבדה בלילה הרי זו אבדה אבל בהמה רצה בדרך ופניה כלפי חוץ לעיר חייב או מצאה בי' הכרמים רועה אם כרם ישראל חייב משום הפסד הכרם ומתוך שהסירה משם חייב להחזירה אם הכרם של גוי והוא במקום שהורגין הבהמה כשמוציאין אותה בשדה אחר בלא התראה חייב להחזירה ואם מתרין קודם בבעלים אינו חייב להחזירה שאם התרו בו אבדה מדעת היא ואם לא התרו בו עדין לא יהרגוה ונראה לי לפי זה שה"ה במקום שפורעין קנס ידוע כשימצאו הבהמה רועה בשדות אחרות וממשכנין הבהמה בשביל הקנס. ועוד פשוט מצא חמור וכליו הפוכים או פרה רבוצה בין הכרמים חייב. קרדום או טלית בסרטיא חייב אבל בצד גדר או פרה רועה בעשבים פטור ואם ראה כך ג' ימים זה אחר זה חייב מציעא. היה בטל מן הסלע בעו' שהחזירה אינו נותן לו סלע אלא כפועל בטל ואם אין שם בית דין שיתננה בפניהם שלו קודם ואם יש שם בית דין מתנה בפניהם שאם ירצה ליתן כל מה שיבטל ממלאכתו ואם לא שיניח אותה מציעא. וזהו פי' כפועל בטל לפי סוגיית הגמר' לא כפועל בטל לגמרי שהרי אינו בטל שמשיב האבדה אלא אומדין המלאכה שהיה עושה אם היא יותר קלה ויאמרו בכמה היה רוצה להניח מלאכתו ויעסוק בזה כאשר תאמר למלאכתו היה נוטל בשכירות ד' זוזים ולהיות יושב ובטל היה נוטל זוז (לברוח) [לטרוח] בהשבת אבדה כזאת היה נוטל ב' זוזים נותן לו ב' זוזי' ומגיע לו זוז בשכר השבת אבדה כי לישב(ו) בטל היה נוטל זוז ודוקא שנתבטל ממלאכתו אבל לא נתבטל ממלאכתו אסור ליטול בהשב' אבדה וכן פרש"י כפועל בטל (ולמטה בח"ד אכתוב יותר ממנו). אפילו אבדת קרקע כגון מים שוטפין ובאים חייב מציעא. החזירה וברחה חייב להחזירה אפילו ק' פעמים וצריך מקום משתמר להחזירה ואינו צריך דעת בעלים מה שאין כן בשאר שומרין מציעא. אבדתו ואבדת אביו או אבדת רבו ואינו יכול להחזיר' כי אם אחת מהן אבדתו קודמת אבדתו ואבדת אביו אבדת אביו קודם ואם היה אביו שקול כנגד רבו אבדת אביו קודמת ורבו שאמרנו שקודם לאביו דוקא רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו מציעא. מצאה ברפת אינו חייב ליטפל בה אפילו ברפת שאינה משתמרת כגון שהפתח פתוח רק שאינה מתעה לצאת ולברוח ודוקא שעומדת בתוך התחום אבל מצאה בר"ה אפי' בתוך התחו' חייב וכגון שניכר בה שהיא הולכת תועה כלומר שאינה רועה וכבר אמרנו למעלה רצה בדרך בעני' מה חייב להחזיר אבל לא בענין אחר והראב"ד כתב דהכא מיירי בשרבים בוקעין בה ומאימתם היא בורחת או שמא יקחו אותה אנשים רעים ולעיל מיירי בשביל של רבים שאין רבים בוקעין בו מציעא. אל תתמה על מה שכתבתי הנה דברי' שהן ראויין ליכתב בספר האחר של איסור והתר כי בעבור שהייתי צריך לכתוב בדיני המציאה אי זה דבר שלו או אם ישבע וכמה דברים שיוכל להיות לחיוב ממון או לפטור בין איש לרעהו וגם שבועה כמו כן כתבתי כל דיני וכל עניני המציאה בזה הספר. הפקר כלומר שעשה הפקר שום דבר שכל הקודם בה זכה בו אין הפקר עד שיפקירנו לכל ואם אמר חוץ מפלוני אינו הפקר בגמ' מציעא.
